ברוכים הבאים לטעימה היומית, משולחנו של ישעיהו גלינסקי חידונאי, בלוגר, חושב מחוץ לקופסא... להזמנת עריכות גראפיות, נא להתקשר לטל' 052-7398987 0527398987@walla.com כתובת הבלוג: http://pinuk-yomi.blogspot.co.il/
מידע
הקלק על "X" בכדי לסגור את ה"מידע נוסף" / Click on "X" to close "More Info":
×יום רביעי, 29 במרץ 2017
בדיחות כשרות לפסח
- שאלו אדם שחזר בתשובה: למה במצות יש חורים?
- אז הוא ענה, "הרי זה ברור! כדי לרמז לנו שאנו בני חורין".
- אז הוא ענה, "הרי זה ברור! כדי לרמז לנו שאנו בני חורין".

- למה הכי טוב לעשות ניקיונות לפסח עם עיתונים?
- כי הם מוציאים את כל הלכלוך...

- שאלו את פרעה איך היה המכות?
- ענה להם "היו עשר!"

- ענה להם "היו עשר!"

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב.
נשאלתי על ידי אחד מתלמידי מדוע צריך סימנים?
עניתי לו שמכות בלי סימנים, זה לא נחשב מכות!

- למה אוכלים ביצים במלח?
- כדי להמחיש לאן הגיעו המים כשבני ישראל חצו את ים סוף...

- מדוע רבי יהודה נתן סימנים לעשר המכות? (דצ"ך עד"ש באח"ב)
- כי אפילו הוא היה רעב ורצה לקצר!

עיוור שבא לסעוד בסדר פסח תפס מצה ומישש אותה בידיו. פתאום קם, הפסיק את הקריאה ואמר : "מי כתב את כל השטויות האלו ?!"
http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=21202
חידושים מעניינים לחג הפסח
ההכנות לחג הפסח - חידושים מעניינים!!
********************************
נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים טז יד-טו): ''וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ''. וְכָתַב הָרַמְבַּ''ם (פ''ו מהלכות יום טוב הלכה יז): חַיָּב אָדָם בֶּחָג לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וּמִצְוָה שֶׁיְּשַׂמַּח לְכָל אֶחָד כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, כֵּיצַד? הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלִיּוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמַמְתַּקִּים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִים בָּשָׂר וְשׁוֹתִים יַיִן. ע''כ. (החינוך מצוה תפח)
********************************
נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים טז יד-טו): ''וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ''. וְכָתַב הָרַמְבַּ''ם (פ''ו מהלכות יום טוב הלכה יז): חַיָּב אָדָם בֶּחָג לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וּמִצְוָה שֶׁיְּשַׂמַּח לְכָל אֶחָד כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, כֵּיצַד? הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלִיּוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמַמְתַּקִּים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִים בָּשָׂר וְשׁוֹתִים יַיִן. ע''כ. (החינוך מצוה תפח)
וְהֵעִיד רַבִּי חַיִּים וִיטָאל עַל רַבֵּנוּ הָאֲרִ''י זַ''ל (שער המצוות לז ע''ב), וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: בְּעִנְיַן מִדַּת הַנְּדִיבוּת וְהַוַּתְּרָנוּת רָאִיתִי לְמוֹרִי זַ''ל, שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּעַצְמוֹ לְהִתְכַּבֵּד בְּמַלְבּוּשִׁים נָאִים יוֹתֵר מִדַּי, גַּם בְּמַאֲכָלוֹ הָיָה אוֹכֵל דָּבָר מוּעָט מְאֹד, אֲבָל בְּמַלְבּוּשֵׁי אִשְׁתּוֹ הָיָה זָהִיר מְאֹד לְכַבְּדָהּ וּלְהַלְבִּישָׁהּ, וְהָיָה מֵפִיק כָּל רְצוֹנָהּ, אַף אִם לֹא הָיְתָה יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כָּל כָּךְ. עכ''ל. וּפָשׁוּט וּבָרוּר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָפִיק אֶת רְצוֹן הָאִשָּׁה, הוּא בְּמַלְבּוּשִׁים צְנוּעִים הַהוֹלְמִים אֶת הַהֲלָכָה, וְלֹא חַס וְשָׁלוֹם בְּגָדִים צְמוּדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁהַלּוֹבֶשֶׁת אוֹתָם עוֹבֶרֶת עַל אִסּוּרֵי תּוֹרָה חָמוּרִים, וּמַכְשִׁילָה אֶת הָרַבִּים בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה ''וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם''. וְדַי בָּזֶה לַמֵּבִין.
כָּתַב הָרַמְבַּ''ם: ''וּכְשֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בֶּחָג, חַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִם בָּנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לָעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה, אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ''.
אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא ''לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים, שֶׁהַמְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ, דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים'''. (הלכות מגילה פרק ב הלכה יז)
אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דַּל
סִפֵּר רַבִּי מֵאִיר רְפָאֵל זַצַ''ל מִיַּזְד: כְּשֶׁעָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁנַת תרפ''ג, דַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ חָצֵר יַחַד עִם הָרַב אַבְרָהָם עַדֶּס זַצַ''ל, הָרַב הָיָה גָּר לְמַעְלָה - וַאֲנִי לְמַטָּה. פְּעָמִים הָיָה קוֹרֵא לִי לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזוֹ עֲבוֹדָה בְּבֵיתוֹ, וְהָיָה מְשַׁלֵּם לִי שָׂכָר כִּפְלַיִם. וְהָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ: אֲדוֹנִי הָרַב, זֶה יוֹתֵר מִדַּי, הַשָּׂכָר שֶׁנָּתַתָּ לִי. וְהָיָה מֵשִׁיב לִי: כָּתוּב בַּתּוֹרָה, ''וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר'', וּמָה הַגֵּר שֶׁבָּא בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ כָּל כָּךְ צָרִיךְ לְאוֹהֲבוֹ - אֲנַחְנוּ, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַתָּה, שֶׁשַּׂמְתָּ נַפְשְׁךָ בְּכַפְּךָ וּבָאתָ מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִירוּשָׁלַיִם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! וְתָמִיד הָיָה מַמְצִיא לִי אֵיזוֹ עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא שָׁוָה אֲפִלּוּ שְׁנֵי גְּרוּשׁ, וְהָיָה מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ.
פַּעַם, בְּעֶרֶב הֶחָג, לֹא הָיְתָה לִי פְּרוּטָה בַּכִּיס אֲפִלּוּ כְּדֵי לִקְנוֹת יָרָק, וְהָיִיתִי עוֹמֵד בָּרְחוֹבוֹת נָע וָנָד, זֶה קוֹנֶה וְזֶה מוֹכֵר, וְזָלְגוּ עֵינַי דְּמָעוֹת בַּסֵּתֶר. הָרַב עָבַר בַּדֶּרֶךְ וְקָרָא אוֹתִי: ''מֵאִיר, מֵאִיר, בֹּא''. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, וְאָמַר לִי: ''בֹּא לְבֵיתִי וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה כֶּסֶף אֲנִי חַיָּב לְךָ''. הֵשַׁבְתִּי לוֹ: ''אֲדוֹנִי הָרַב, אֵין לִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹן, יַעַן מַה
שֶּׁעָבַדְתִּי לְךָ שִׁלַּמְתָּ לִי כִּפְלַיִם!'' אָמַר לִי: ''לֹא, יֵשׁ לָנוּ חֶשְׁבּוֹן, בֹּא אֵלַי לַבַּיִת''. הָלַכְתִּי אִתּוֹ וְנָתַן לִי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ, וְאָמַר לִי: ''לֵךְ תַּעֲשֶׂה הוֹצָאוֹת יוֹם טוֹב הַקָּדוֹשׁ''. אָמַרְתִּי לוֹ: ''אֲדוֹנִי, מַדּוּעַ תִּתֵּן לִי? הֲלֹא אֵינְךָ חַיָּב לִי כְּלוּם!'' הֵשִׁיב לִי: ''לֵךְ תִּקְנֶה מִצְרָכִים לִכְבוֹד יוֹם טוֹב!''
אָז הִרְגַּשְׁתִּי בְּוַדַּאי שֶׁהָרַב יֵשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיוּ בְּעֵינַי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ אֵלּוּ כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לִירוֹת [פִּי מֵאָה], וְשָׂמַחְתִּי כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב. (מעיין המועד סוכות שכא)
בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה מִצְוָה עַל יִשְׂרָאֵל לְשַׂמֵּחַ אֶת הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם [שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה... וְהַלֵּוִי''], מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמוֹרִים הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל''. וּבִזְמַנֵּנוּ, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאַבְרֵכִים שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמוֹרִים הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל (מנחות קי ע''א): תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (בנין שלמה להגר''ש הכהן מוילנא. ח''ע יו''ט צט)
אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַזְמִין אֶת הַנִּזְקָקִים אֵלָיו לְבֵיתוֹ, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. אַךְ אִם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ, וּכְגוֹן שֶׁהֵם מִשְׁפָּחָה בְּרוּכַת יְלָדִים וְאֵין לוֹ מָקוֹם בְּבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ כָּלְשֶׁהוּ שֶׁהֵם הִתְבַּיְּשׁוּ כַּאֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלָיו, אֲזַי יִשְׁלַח אֶת הַמַּאֲכָלִים לְבֵיתָם, אוֹ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִכַּסְפּוֹ בְּעַיִן יָפָה וּנְדִיבָה עֲבוּר הוֹצָאוֹת הֶחָג. (פסקי תשובות ח''ו שפז)
ההכנות לליל הסדר
כָּל אָדָם יָכִין בְּבֵיתוֹ מִבְּעוֹד מוֹעֵד אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים הַנִּצְרָכִים לַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר כְּמִשְׁפָּטוֹ, דְּהַיְנוּ: יַיִן [אַרְבַּע כּוֹסוֹת לְכָל אֶחָד], מַצּוֹת שְׁמוּרוֹת עֲבוֹדַת יָד [כְּ-110 גְּרָם לְכָל אֶחָד], עֲלֵי כַּרְפַּס - סֶלֶרִי [קְצָת לְכָל אֶחָד], מַיִם עִם מִיץ לִימוֹן, אוֹ מֵי מֶלַח, אוֹ חֹמֶץ לְטִבּוּל הַכַּרְפַּס, מָרוֹר - חַסָּה [54 גְּרָם לְכָל אֶחָד], חֲרֹסֶת, זְרוֹעַ [בָּשָׂר אוֹ עוֹף צָלוּי אוֹ מְבֻשָּׁל לְקַעֲרַת לֵיל הַסֵּדֶר], בֵּיצָה מְבֻשֶּׁלֶת. וּכְמוֹ כֵן יָכִינוּ, כַּמּוּבָן, סְעוּדַת חַג מְשֻׁבַּחַת כְּיַד הַמֶּלֶךְ, וּקְצָת מַמְתַּקִּים לְעוֹרֵר אֶת הַיְלָדִים וְהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח לְכָל אֶחָד.
הֲכָנַת הַמַּצּוֹת - מַצּוֹת הַחוֹבָה שֶׁאוֹכְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מִמַּצָּה שְׁמוּרָה מִשְּׁעַת קְצִירָה, וְשֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדַת יָד בְּכַוָּנָה 'לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה'. כִּי לְדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים לֹא יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בְּמַצּוֹת מְכוֹנָה הַמְּצוּיוֹת. וְרַק בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְּשֶׁלֹּא הִשִּׂיג מַצָּה שְׁמוּרָה עֲבוֹדַת יָד, יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה בְּמַצּוֹת מְכוֹנָה. (עו, עח)
מַצּוֹת הַחוֹבָה שֶׁאוֹכְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר, נִקְרָאוֹת 'מַצַּת מִצְוָה', וְרָאוּי לְהִתְאַמֵּץ לְהַשִּׂיגם דַּוְקָא מִמַצּוֹת שֶׁנֶּאֱפוּ בְּעֶרֶב פֶּסַח לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם [12:40]. וּכְּמוֹ שֶׁכָּתַב מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תנח): ''נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לָלוּשׁ מַצַּת 'מִצְוָה' בְּעֶרֶב פֶּסַח עַד אַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת, שֶׁהוּא זְמַן הַקְרָבַת קָרְבַּן פֶּסַח. וּבְעֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, יָלוּשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת''. וכן דעת רש''י, הגאונים, רבנו שמשון משאנץ, הראבי''ה, הרא''ש ועוד. וְיִתְאַמֵּץ בָּזֶה מְאוֹד, כִּי לְכָל הַדֵּעוֹת יֵשׁ בְּזֶה לְפָחוֹת מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר. (קסז)
אָדָם הָרָגִישׁ לַאֲכִילַת מַצָּה מִקֶּמַח חִטָּה, יֹאכַל מַצָּה מִקֶּמַח שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל. (עו)
הָסִירוּ מִכְשׁוֹל: יַקְפִּיד לִקְנוֹת 'חַסָּה' וְ'כַרְפַּס' מִגִּדּוּל מְיֻחָד שֶׁאֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ תּוֹלָעִים, כִּי אֲכִילַת תּוֹלָעִים חֲמוּרָה מְאֹד יוֹתֵר מִכָּל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וַאֲכִילַת תּוֹלַעַת אַחַת חֲמוּרָה מַמָּשׁ כְּמוֹ חָמֵשׁ חֲתִיכוֹת שֶׁל חֲזִיר! (כמבואר בחוברת 'כשרות המטבח'). וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא הִשִּׂיג מִגִּדּוּל מְיֻחָד, יִתְלֹשׁ אֶת כָּל עֲלֵי הַחַסָּה הַיְרֻקִּים וְיִזְרְקֵם, וְיֹאכַל רַק אֶת הַקֶּלַח הַלָּבָן לְאַחַר בְּדִיקָה קַפְּדָנִית וִיסוֹדִית, כֵּיוָן שֶׁהַקֶּלַח קַל יוֹתֵר לִבְדִיקָה. (צה)
בָּשָׂר לְפֶסַח - אָסוּר לוֹמַר: בָּשָׂר זֶה אוֹ זְרוֹעַ זֶה 'לְפֶסַח', שֶׁנִּרְאֶה שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְקָרְבַּן פֶּסַח, וַהֲרֵיהוּ כְּאוֹכֵל בְּשַׂר קָדָשִׁים חוּץ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא יֹאמַר: בָּשָׂר זֶה 'לְיוֹם טוֹב'. וְנָהֲגוּ לְהִזָּהֵר בָּזֶה גַּם בְּעוֹפוֹת וְדָגִים. (ריז)
לקוח מחוברת חג הפסח בהלכה ובאגדה
הירשם ל-
רשומות (Atom)